הכוונה לתפוס בכוח את בְּנֵי יהודה וירושלים כדי לִכְבֹּשׁ ולהחזיק אותם כשבויי מלחמה ולשעבדם, מנוגדת לרצון ה' ולדיני התורה. אנשי יהודה כבר נענשו כראוי בעצם התבוסה והשבי, ואין זה ראוי להוסיף ולהענישם. יתרה מכך, האמירה הֲלֹא רַק־אַתֶּם עִמָּכֶם אֲשָׁמוֹת מדגישה כי בעוד חטאם של השבויים כבר התכפר, השובים עצמם עדיין נושאים אשמות כבדים כלפי ה', ועצם המחשבה על שעבוד אחיהם רק מוסיפה פשע על חטאיהם הקודמים. תוספת חטא זו מעוררת את חרון אף ה', ולכן עליהם להשיב את השבויים מיד.
דברי הימים ב, פרק כ״ח, פסוק י׳
וְ֠עַתָּ֠ה בְּנֵֽי־יְהוּדָ֤ה וִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ אַתֶּ֣ם אֹֽמְרִ֔ים לִכְבֹּ֛שׁ לַעֲבָדִ֥ים וְלִשְׁפָח֖וֹת לָכֶ֑ם הֲלֹ֤א רַק־אַתֶּם֙ עִמָּכֶ֣ם אֲשָׁמ֔וֹת לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.