תארו לעצמכם שאתם אחראים על אוצר ענק וחשוב ששייך לכל העם. איך הייתם דואגים שהכול יישמר בצורה המסודרת ביותר ולא ילך לאיבוד? בבית המקדש הייתה מערכת מיוחדת שדאגה בדיוק לזה. העם הביא אל החדרים המיוחדים שבמקדש את כל התרומות והמעשרות, והכול נעשה בֶּאֱמוּנָה, כלומר ביושר רב. בנוסף, האנשים הביאו גם את וְהַקֳּדָשִׁים, שהם נדבות ותרומות שהעם בחר להקדיש לה׳ מרצונו החופשי ומכל הלב, מעבר למה שהיו חייבים לתת.
כדי לשמור על כל הרכוש הציבורי הזה, היה צריך שרשרת של פקחים ישרים ומסודרים משבט לוי. על כל המלאכה הזו הופקד נָגִיד, שהוא פקיד וממונה ראשי, ולתפקיד החשוב הזה נבחר כנניהו הלוי. כדי לעזור לו, מינו את אחיו שמעי לשמש בתור מִשְׁנֶה, כלומר הסגן שלו והשני לו בשרשרת הפיקוד. כך כולם ידעו שהתרומות של העם נמצאות בידיים טובות, ישרות ובטוחות.