תארו לעצמכם שאתם עומדים בחצר ענקית, ופתאום רואים מול העיניים שלכם נס גלוי ומרגש. בני ישראל עומדים ורואים אש יורדת מהשמיים ואת הכבוד של ה' מתגלה על המקדש. המראה הזה כל כך עוצמתי, עד שהם מיד כורעים ומשתחווים על הרצפה. המילה הזו מתארת את הקרקע של חצר המקדש שהייתה עשויה מאבנים. בדרך כלל אסור להשתחוות על רצפת אבנים, אבל בבית המקדש הדבר מותר. ברגע שהעם ראו את האש, הם הבינו בבירור שזהו המקום שה' בחר בו, ולכן הם השתחוו על האבנים ללא שום חשש, בדיוק במקום שבו עמדו. בנוסף למעשה הזה, העם גם הגיב בדיבור של וְהֹדוֹת לַה'. הם פתחו בשירה ובהודיה לה', ואמרו את המילים המוכרות: כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
דברי הימים ב, פרק ז׳, פסוק ג׳
וְכֹ֣ל ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל רֹאִים֙ בְּרֶ֣דֶת הָאֵ֔שׁ וּכְב֥וֹד יְהֹוָ֖ה עַל־הַבָּ֑יִת וַיִּכְרְעוּ֩ אַפַּ֨יִם אַ֤רְצָה עַל־הָרִֽצְפָה֙ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֔וּ וְהֹד֤וֹת לַֽיהֹוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.