דברי הימים ב, פרק ז׳, פסוק ה׳

II Chronicles 7:5Sefaria

וַיִּזְבַּ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹה֮ אֶת־זֶ֣בַח הַבָּקָר֒ עֶשְׂרִ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ אֶ֔לֶף וְצֹ֕אן מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וַֽיַּחְנְכוּ֙ אֶת־בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים הַמֶּ֖לֶךְ וְכׇל־הָעָֽם׃

אירוע חנוכת המקדש מלווה בהקרבת כמות עצומה ויוצאת דופן של בהמות על ידי המלך והעם. המספרים הגדולים של זֶבַח הַבָּקָר ושל הצֹאן מוסברים בכך שרובם היו קורבנות שלמים, אשר בשרם נועד לאכילה על ידי כל אדם מישראל שאיננו טמא [ביאור שטיינזלץ]. הפעולה המשותפת של המלך והעם מתוארת במילה וַיַּחְנְכוּ; בלשון המקרא, משמעות המושג חנוך היא התחלת השימוש בדבר מסוים, מתוך כוונה להמשיך ולהעמידו לשימוש קבוע מאותו רגע והלאה [מצודת ציון].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.