תשובת ה' לשלמה המלך מתייחסת למצבי משבר לאומיים ולפורענויות שעתידות לבוא על העם. הכתוב מונה שלוש מכות קשות המאיימות על קיום העם בארצו: בצורת, מכת ארבה ומגפה.
ברמה הלשונית, המילה אֶעֱצֹר משמעותה מניעה ועצירה של הגשמים, והיא נכתבת כאשר האות עי"ן מנוקדת בשווא. המילה חָגָב מתארת מין של ארבה המכלה את יבולי הארץ [מצודת ציון, מנחת שי].
הפרשנים מסכימים כי פירוט צרות אלו – הֵן אֶעֱצֹר... וְהֵן אֲצַוֶּה... וְאִם אֲשַׁלַּח – אינו מקרי, אלא מהווה מענה ישיר להמשך תפילתו של שלמה. ה' מבטיח כי בכל עת שתבוא על העם צרה מסוג זה, הוא יקבל את תשובתם ותפילתם [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
שלוש הפורענויות הללו עומדות כנגד שלוש תפילות, ולהן מובטחת תגובה משולשת מאת ה': שמיעת התפילה, סליחת החטא ורפואת הארץ [רש"י]. רעיון זה מדגיש כי החטא הוא המכה האמיתית והשורשית, ואילו התשובה היא התרופה המובילה לרפואת הארץ ולביטול הגזירות [מלבי"ם].