חשבתם פעם איך מרגיש הרגע המרגש שבו מתחילים להשתמש במבנה חדש וחשוב שעבדו עליו כל כך הרבה זמן? כשסיימו לבנות את בית המקדש, המלך והעם חגגו את הרגע המיוחד הזה יחד. התנ"ך מספר שוַיַּחְנְכוּ את הבית. המשמעות של המילה הזו היא שמתחילים להשתמש במשהו בפעם הראשונה, מתוך כוונה להמשיך להשתמש בו באופן קבוע מאותו רגע והלאה.
כדי לחגוג את האירוע, הם הביאו לה' כמות עצומה ומיוחדת של קורבנות. אולי תשאלו את עצמכם למה היה צריך להביא כל כך הרבה פרים, שנקראים זֶבַח הַבָּקָר, וגם כבשים, שנקראים צֹאן? הסיבה היא שרוב הקורבנות האלו היו קורבנות שלמים. אלו קורבנות מיוחדים שהבשר שלהם נועד לאכילה על ידי כל אדם מישראל שהיה טהור. כך יצא שכולם יכלו להשתתף באכילה, וזו הייתה בעצם סעודת חג ענקית ומשמחת של כל העם יחד.