לאחר הכתרת יואש, המהלך מגיע לשיאו בהעברת המלך ממשכנו הזמני והמוגן במקדש אל ארמון המלוכה, תוך ביסוס שלטונו. תהליך זה כלל את כריתתה של ברית שנייה, הפעם בין המלך לבין העם [מלבי"ם], והוא הונהג על ידי יהוידע הכהן שלקח עמו את העם כולו ללוות את המלך [צאינה וראינה]. המעבר נעשה בכבוד גדול ובשמחה רבה, והביא לשקט בעיר, שכן מותה של עתליה הבטיח שהיא לא תוכל לעורר עוד סכסוכים ומדנים [אברבנאל].
הפרשנים מתמקדים בביאור המונחים והמקומות המוזכרים בתהלוכה:
המילה הכרי מפורשת כשמו של גדוד משמר או ככינוי לקצינים [ביאור שטיינזלץ], ויש המבארים על פי ספר דברי הימים כי הכוונה היא לאדירים ולמושלים שבעם [מלבי"ם].
התהלוכה עברה דרך שער הרצים, שהוא השער שחיבר בין בית המקדש לארמון המלך [ביאור שטיינזלץ]. שם זה ניתן לשער ככל הנראה עוד בימי המלך רחבעם, אשר מינה שומרים והפקיד אותם על תא הרצים [רלב"ג].
לגבי סיום המסלול, הצירוף בית המלך מובן כהשלמה של כיוון התנועה, כלומר שהם באו דרך שער הרצים אל תוך בית המלך [רש"י], שם הושיבו את יואש על כסא המלכות.