היערכות ביטחונית חסרת תקדים מתרחשת בתוך שטח המקדש, במטרה להגן על המלך הצעיר ביום הכתרתו. התוכנית מנצלת את חילופי המשמרות השבועיים של הכהנים והלויים המתרחשים בשבת, כדי להכפיל את כוח האבטחה סביב המלך בתזמון פוליטי רגיש ומסוכן.
המילה הַיָּדוֹת משמעותה חלקים [מצודת ציון], והכוונה כאן היא לשני שלישים מתוך כוח השומרים. הצירוף וּשְׁתֵּי הַיָּדוֹת בָּכֶם מתייחס אל כֹּל יֹצְאֵי הַשַּׁבָּת, כלומר אנשי משמר הכהונה והלווייה שסיימו את תפקידם והיו אמורים להשתחרר לביתם ביום זה. במקום לצאת, הם נשארים כדי להוות את כוח האבטחה המרכזי [ביאור שטיינזלץ]. הסיבה לבחירה דווקא במשמר היוצא היא שאנשיו פנויים כעת מעבודת המקדש הרגילה, בניגוד למשמר הנכנס שחייב לנהל את העבודה השוטפת ולכן אינו יכול להקצות את כל אנשיו לשמירה על המלך [מצודת דוד]. לעומת זאת, יש המפרשים כי כוח זה של יוצאי השבת מצטרף לשני השלישים שכבר הוצבו מראש בשערי המקדש השונים, וכך נוצר מערך הגנה מעובה [רש"י].
תפקידם מוגדר במילים וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת בֵּית ה' אֶל הַמֶּלֶךְ. המילים אֶל הַמֶּלֶךְ מתפרשות כ"בעבור המלך" [רד"ק, מצודת דוד, אברבנאל]. מטרת השמירה במרחב בית ה' היא למנוע מאויבי המלך לחדור פנימה ולהרגו [אברבנאל], ולהבטיח שלא יאונה לו כל נזק מתוך שטח המקדש. היערכות מוגברת זו של גיוס כלל המשמרות לא הייתה תקנה קבועה, אלא צורך ביטחוני חד פעמי לאותה שבת ראשונה וגורלית, עד להריגתה של המלכה עתליה ובריחת תומכיה מן העיר [רש"י].