סיומו של מהפך השלטון הדרמטי מביא עמו גל של הקלה ושמחה לממלכה, ומציין את חזרתה של השושלת החוקית לכס המלוכה. וַיִּשְׂמַח כָּל עַם הָאָרֶץ על החזרתו של מלך מבית דוד לשלטון, והעם הביע את שמחתו בהמלכתו של המלך יהואש [ביאור שטיינזלץ, צאינה וראינה]. במקביל, וְהָעִיר שָׁקָטָה ונחה ממהומות [מצודת ציון]. לא התעוררה מלחמה נוספת על המלוכה, שכן לאחר הריגתה של עתליה לא נותרו לה נאמנים שיעוררו מהומות או יילחמו למען שמה וכבודה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
אשר לביטוי וְאֶת עֲתַלְיָהוּ הֵמִיתוּ בַחֶרֶב, עולה השאלה מדוע הדבר מוזכר כאן שוב לאחר שהריגתה כבר תוארה קודם לכן. ההסבר לכך הוא שמיתתה נעשתה בשלבים: תחילה פצעו אותה עד שהפכה לגוססת, ולאחר מכן השלימו את הריגתה באופן סופי כדין. היא הומתה דווקא בחרב, שכן זהו עונש המוות הקבוע בדין למורד במלכות [מלבי"ם].
הריגתה בוצעה בתוך בֵּית מלך. במילה זו קיים הבדל בין הכתוב לקריאה: המילה נכתבה במקור חסרת ה"א הידיעה, אך היא נקראת כ־הַמֶּלֶךְ, כאשר המשמעות של שתי הצורות זהה לחלוטין [רד"ק, מנחת שי]. ביצוע גזר הדין התרחש בתוך ארמון המלוכה [ביאור שטיינזלץ], והיא הומתה ספציפית בחרב השייכת לבית המלך [מלבי"ם].