בתוך מסע רצחני שבו מושמדת משפחת המלוכה, מתרחש מבצע הצלה נועז. תינוק קטן, התקווה האחרונה להמשכיות שושלת בית דוד, נחטף בחשאי מגיא ההריגה על ידי דודתו, הפועלת בניגוד מוחלט למלכה השולטת.
וַתִּקַּח יְהוֹשֶׁבַע בַּת־הַמֶּלֶךְ־יוֹרָם, שהייתה אשת יהוידע הכהן הגדול [חומת אנך]. אף שהייתה קשורה למלכה עתליה, ואולי אף בתה, יהושבע זעמה על מעשיה האכזריים. מתוך חמלה ומחויבות לזרע המלוכה, היא פעלה נגד אמה כדי להציל את משפחתה [חומת אנך, אברבנאל], ויש הסבורים כי כלל לא הייתה בתה של עתליה [ביאור שטיינזלץ].
יהושבע לוקחת אֶת־יוֹאָשׁ בֶּן־אֲחַזְיָה, שהיה אז תינוק קטן ששרד ועדיין נזקק למינקת, וַתִּגְנֹב אֹתוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי־הַמֶּלֶךְ הַמּוּמָתִים. היא מוציאה אותו בהחבא מבין הנרצחים מבלי שעתליה תבחין בכך, ממש כפי שמחביאים חפץ גנוב [ביאור שטיינזלץ, אברבנאל]. המילה הַמּוּמָתִים נכתבת במסורת עם פעמיים האות ת' ("הממותתים") כתואר למתים, אך נקראת עם ת' אחת כפועל סביל [רד"ק, מנחת שי].
היא מסתירה אֹתוֹ וְאֶת־מֵינִקְתּוֹ. הסיבה שלקחה עמה גם את המינקת היא שעתליה הרגה את בני המלך באמצעות רעל וסם המוות, והיה חשש שיתנו רעל גם למינקת כדי שהחלב שלה יתקלקל וימית את יואש היונק [מלבי"ם].
ההסתרה מתבצעת בַּחֲדַר הַמִּטּוֹת (הפסוק מקצר בלשונו, וכוונתו היא שהיא החביאה אותם שם [רד"ק]). הפרשנים נחלקו לגבי מיקומו ומהותו של חדר זה: גישה אחת מסבירה כי מדובר בחדר בארמון שבו שכבו בני המלך החולים על מיטותיהם, ומשם היא גנבה אותו מלכתחילה [מלבי"ם]. לעומת זאת, רוב הפרשנים מסכימים כי ההסתרה התבצעה בתוך שטח בית המקדש. יש המפרשים שזהו חדר בעזרת הכהנים והלויים שבו היו ישנים בימות החמה, או בתאים הסמוכים [רד"ק, חומת אנך, אברבנאל]. גישה נוספת טוענת כי מדובר בעליית בית קודש הקודשים, מקום נסתר ושמור שאין איש רואה [רש"י, חומת אנך]. על פי דרשת חז"ל, בית המקדש כולו מכונה "חדר המיטות" על בסיס הפסוק משיר השירים "בין שדי ילין" [רש"י, רד"ק, מלבי"ם].
בתחילה הסתירה אותו יהושבע באופן זמני כצורך השעה, אך לאחר מכן וַיַּסְתִּרוּ אֹתוֹ מִפְּנֵי עֲתַלְיָהוּ - לשון הרבים מעידה כי גם שאר האנשים שידעו על סוד קיומו של הילד, שמרו עליו והסתירו אותו מעיני עתליה [מצודת דוד, רד"ק, חומת אנך]. בזכות שרשרת ההסתרות הזו וְלֹא הוּמָת, דבר המעיד על כך שכך רצו מן השמיים – להציל את הילד בזכותו של דוד המלך ולהבטיח את המשך השושלת [חומת אנך].