קרה לכם פעם שניסיתם לפתור תרגיל בחשבון והמספרים פשוט לא הסתדרו? זה בדיוק מה שקורה כשמנסים לחשב את שנות המלוכה של מלכי ישראל. אם בודקים כמה שנים מלך האב, יהואחז, מגלים שהבן שלו היה אמור לעלות לשלטון מאוחר יותר. אבל אנחנו קוראים שיהואש הבן הומלך כבר בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה למלך יהודה, שזה בערך שנתיים מוקדם ממה שהיה אמור להיות. איך זה הגיוני?
התשובה מסתתרת בסיפור מיוחד על שלטון משותף. האב, יהואחז, התפלל אל ה' שיציל את עם ישראל מהאויבים שלחצו עליהם. ה' שמע את התפילה והבטיח לשלוח מושיע, שהוא בעצם יהואש הבן. ה' רצה שהאב יזכה לראות במו עיניו את תחילת הישועה לפני שימות, ולכן יהואש הומלך עוד כשאבא שלו היה בחיים. במשך כשנתיים הם מָלְכוּ יחד, זה לצד זה. לכן, כשאנחנו קוראים שיהואש מלך שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הכוונה היא למספר השנים שבהן הוא מלך לגמרי לבדו, רק אחרי שאבא שלו הלך לעולמו.