יצא לכם פעם לחשוב איך מגיע לסיומו סיפור של מלך רשע שניסה לפגוע בירושלים? סנחריב, מלך אשור החזק, ניצל מהמלחמה וחזר לארצו. הוא עומד ומִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו, כלומר מתפלל במקדש של האליל שלו שנקרא נסרוך. והנה, בדיוק באותו רגע, וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב. שני הבנים שלו פוגעים בו ומביאים למותו.
למה שילדים יעשו דבר כזה לאבא שלהם? סנחריב ניסה להבין למה ה׳ שומר כל כך על עם ישראל. כשהוא שמע על אברהם אבינו שהיה מוכן להקריב את בנו יצחק, הוא החליט לעשות מעשה אכזרי ולהקריב את שני בניו לאליל שלו. הוא קיווה שכך גם ירגיע את השרים שלו שכעסו עליו בגלל המלחמה בירושלים. אבל כשהבנים שמעו על התוכנית הזו, הם החליטו להקדים אותו, להגן על עצמם ופגעו בו.
זה היה עונש מדויק מאת ה׳. אם סנחריב היה נופל בקרב בירושלים, זה היה נחשב לו לכבוד של מלכים. אבל למות בצורה כזו משפילה, בתוך הבית שלו ועל ידי הילדים שלו, הראה לכל העולם את הבושה הגדולה שלו. אחרי המעשה, וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט. הבנים ברחו לארץ אררט, שהייתה מדינה חופשית ועצמאית שבה החיילים של אשור לא יכלו לתפוס אותם. בגלל שהם ברחו, וַיִּמְלֹךְ אֵסַר־חַדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו, בן אחר של סנחריב תפס את מקומו והפך למלך החדש.