יצא לכם פעם לראות מישהו שמתנהג בשיא החוצפה, פשוט כי הוא לא מבין מול מי הוא עומד? הנביא פונה אל האויב בפליאה ושואל אותו: אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ? הוא מנסה לעורר אותו לחשוב רגע את מי בדיוק הוא מעליב. המילים וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ מתארות אדם שמרים את המבט שלו גבוה אל השמיים. הרמת העיניים הזו מראה עד כמה האויב מלא בגאווה עצומה, וזו בדיוק הגאווה שהטעתה אותו וגרמה לו לדבר בכזאת התנשאות. כל החוצפה הזו מופנית עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. המילה "על" כאן פירושה "אל". כלומר, האויב מפנה את העלבונות שלו אל ה', שהוא הכי גבוה ומרומם שיש, וזה מה שהופך את המעשה שלו לכל כך חמור.
מלכים ב, פרק י״ט, פסוק כ״ב
אֶת־מִ֤י חֵרַ֙פְתָּ֙ וְגִדַּ֔פְתָּ וְעַל־מִ֖י הֲרִימ֣וֹתָ קּ֑וֹל וַתִּשָּׂ֥א מָר֛וֹם עֵינֶ֖יךָ עַל־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.