נבואת ה' מופנית כלפי מלך אשור, סנחריב, ונושאת מסר של ביטחון ועידוד. למרות הפחד העמוק שאחז בעם ישראל לנוכח האיום האשורי, מועבר להם מסר כי אין להם סיבה לחשוש מאיומי האויב, שכן עזרת ה' בוא תבוא, ובמקום פחד ראוי שיחושו בוז ולעג כלפיו [רלב"ג].
המילה עָלָיו מכוונת לסנחריב עצמו [מצודת דוד]. הצירוף בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ מבטא את תגובתה העתידית של העיר, אשר בזה ומלעגת לאיומיו של מלך אשור מתוך ביטחון מלא בישועה [רלב"ג].
הביטוי בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן מתייחס למלכות ולכנסת ישראל [רד"ק]. הפרשנים מסכימים כי השימוש במילה בְּתוּלַת נועד לתאר עיר או אומה שמעולם לא נכבשה ולא נשלטה על ידי עם זר, בדומה לאישה שטרם עברה לרשות בעלה. במקביל, הביטוי בַּת יְרוּשָׁלִַם מכוון לתושבי העיר עצמם [רד"ק].
הפסוק מדמה את ציון וירושלים לאישה המביעה זלזול עמוק [ביאור שטיינזלץ]. הפעולה אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה מתארת את מה שיתרחש לאחר מפלתו של סנחריב, כאשר העיר תניע את ראשה אחריו לאות בוז ולעג על תבוסתו [מצודת דוד].