תשובתו של הנביא ישעיהו למלך חזקיהו מגיעה בעקבות תפילתו של המלך נוכח האיום האשורי. המסר הנבואי מאשר כי הפנייה לה' התקבלה, ומהווה פתיח למענה אלוהי תקיף כלפי האויב.
השימוש במילה אֶל בצירוף אֶל סַנְחֵרִב אינו מציין פנייה אל מלך אשור, והפרשנים מסכימים כי משמעות הכתוב היא שחזקיהו התפלל אל ה' על אודות סנחריב ובעבור דברי הנאצה שהשמיע [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
פסוק זה משמש נקודת מעבר במערכה. הוא פותח את תיאור תשובתו של ה' לחזקיהו, אך מיד לאחריו משתנה סגנון הנבואה. הדברים הבאים מנוסחים כאילו ה' פונה אל סנחריב ישירות, מתווכח עמו ומוכיח אותו על זדונו ועל ניסיונו להפחיד ולהבהיל את עם ישראל [אברבנאל].