תגובתו של הנביא ישעיהו למשלחת המלך חזקיהו נושאת עמה מסר של הרגעה וביטחון. המלך חזקיהו לא פנה אל הנביא רק מתוך קנאה לכבוד ה' שנרמס, אלא מתוך פחד של ממש מעוצמתו הצבאית של סנחריב מלך אשור ומסכנת החורבן המרחפת על ירושלים. על כן, תשובתו של ישעיהו נועדה בראש ובראשונה להפיג את החשש העמוק הזה [אברבנאל].
הנביא פותח ופונה אל השליחים ואומר להם למסור את הדברים אל אֲדֹנֵיכֶם, כשהכוונה היא למלך חזקיהו [ביאור שטיינזלץ]. הוא מוסר בשם ה' הבטחה מפורשת שלא להיבהל מן הדברים אֲשֶׁר גִּדְּפוּ, כלומר מן החירופים והגידופים שהשמיעו האויבים כלפי ה' [מצודת ציון].
התייחסותו של ישעיהו אל נציגי אשור במילים נַעֲרֵי מֶלֶךְ־אַשּׁוּר זוכה למספר רבדים בקרב הפרשנים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא כי ברמה המילולית, המילה "נער" משמעותה משרת, והכוונה היא לעבדי מלך אשור ושריו, כדוגמת רבשקה וחבריו. עם זאת, מעבר להוראה הפשוטה של המילה, טמון בביטוי זה מסר כפול: מצד אחד, עצם העובדה שסנחריב שלח את משרתיו מעידה על זדונו, גאוותו ורוב חילו [אברבנאל]. מצד שני, בחירתו של הנביא במילה "נערי" מהווה ביטוי מזלזל ומקטין כלפי נציגי האימפריה האשורית [ביאור שטיינזלץ], שנועד להמחיש את אפסותם ואת חוסר התוחלת שבאיומיהם.
תשובה קצרה זו של הנביא משמשת פתח להבטחה רחבה ומפורטת, המקפלת בתוכה ארבע גזרות אלוהיות על מלך אשור. ישעיהו מבהיר לחזקיהו כי עצם רצונו וגאוותו של סנחריב לצאת למלחמה ניתנו לו מאת ה', וכי התוכנית האלוהית רצופה בשלבי מפלתו: הוא צפוי לשמוע שמועה על מלחמה אחרת שתרחיק אותו מירושלים ותאפשר ליהודה להתארגן, לשוב לארצו בודד לאחר שמחנהו יוכה במגפה, ולבסוף ליפול בחרב בארצו בידי בניו [אברבנאל].