מלכים ב, פרק י״ט, פסוק כ״ד

II Kings 19:24Sefaria

אֲנִ֣י קַ֔רְתִּי וְשָׁתִ֖יתִי מַ֣יִם זָרִ֑ים וְאַחְרִב֙ בְּכַף־פְּעָמַ֔י כֹּ֖ל יְאֹרֵ֥י מָצֽוֹר׃

דברי רהב של מלך כובש המבטא את עליונותו הצבאית המוחלטת ואת יכולתו לגבור על כל מכשול טבעי או מלאכותי שעומד בדרכו. דרך דימויים של שליטה במקורות מים, הוא מתפאר בהצלחותיו חסרות התקדים בכיבוש יעדים מבוצרים.

החלק הראשון של ההצהרה, אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים, מתמקד ביכולת למצוא מים במקומות בלתי צפויים. הפועל קַרְתִּי משמעותו חפרתי, חיפשתי או בקעתי את האדמה כדי להגיע למקור מים [מצודת ציון, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר במטאפורה להצלחה מוחלטת: כשם שאדם כורה באר, מוצא מים ושותה, כך הדובר מתחיל כל מעשה ומשלים אותו בהצלחה [רש"י, מצודת דוד]. באשר לביטוי מַיִם זָרִים, יש המסבירים כי אלו מי מעיינות נסתרים שלא היו ידועים ומוכרים לבני אדם עד כה [רש"י, רד"ק]. אחרים מפרשים זאת כמים השייכים לעמים אחרים [ביאור שטיינזלץ], או כמים שוטפים מלשון "זרם" [מצודת ציון].

פרשנות נוספת רואה בכך תיאור של כיבוש מקומות עזים שאיש לא האמין שניתן לכבשם, ממש כשם שאיש לא העלה בדעתו שניתן למצוא ולשתות מים מאותם מקומות צחיחים [רלב"ג]. מנגד, יש המציעים הסבר צבאי מעשי: צבאו היה כה עצום, עד שמי התהום הרגילים שעל פני הארץ לא הספיקו לו, והוא נאלץ לחפור עמוק כדי לחפש מקורות מים חדשים [רד"ק]. ישנה גם דעה כי הדברים נאמרים בתגובה לפעולתו של המלך חזקיהו שסתם את המעיינות, אך פירוש זה נחשב לפחות סביר [רלב"ג].

בחלקו השני של הפסוק, וְאַחְרִב בְּכַף־פְּעָמַי כֹּל יְאֹרֵי מָצוֹר, מתפאר הדובר ביכולתו לייבש נהרות ותעלות הגנה. המילה וְאַחְרִב פירושה אייבש או אחריב [מצודת ציון], והיא נאמרת בלשון הווה, ללמד שזוהי דרך פעולתו הקבועה והתמידית [רש"י]. המילה פְּעָמַי פירושה רגליי [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ], יְאֹרֵי הם נהרות ונחלים, ומָצוֹר מציין חוזק וסלע [מצודת ציון].

הפרשנים מסכימים כי תיאור זה מתייחס לערי מבצר הבוטחות בנהרות או בחפירים מלאי מים המקיפים אותן כדי לבלום את האויב. המלך מתפאר בכך שהוא מביא עמו צבאות כה גדולים, עד שעצם השתייה של החיילים ובהמותיהם, ורמיסת רגליהם, מייבשים לחלוטין את אותם מקורות מים [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הפעולה נעשית בקלות רבה, רק בכפות הרגליים וללא כל מאמץ נוסף [רלב"ג]. גישה שונה לחלוטין מציעה כי המילה "מצור" רומזת למצרים, והדובר מתפאר בדרך גוזמה שביכולתו לייבש אפילו את הנהר העצום של מצרים [רד"ק].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ג
פסוק כ״ה

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.