מלכים ב, פרק י״ט, פסוק כ״א

קרה לכם פעם שמישהו ניסה להפחיד אתכם מאוד, אבל בתוך הלב ידעתם שאין לכם שום סיבה לדאוג כי יש מי ששומר עליכם? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. מלך אשור, סנחריב, איים עליהם והם פחדו מאוד. אבל אז ה׳ שולח נבואה מלאה בביטחון ועידוד. ה׳ אומר להם שאין להם ממה לחשוש, כי העזרה בדרך, ובמקום לפחד הם צריכים לחוש בוז ולעג כלפי האויב. הנבואה מדברת עָלָיו, על סנחריב עצמו, ומבטיחה שבעתיד העיר תגיד לו בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ מתוך ביטחון שלם שה׳ יושיע אותם. הנבואה קוראת לעם ישראל ולמלכות בשם בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן, כדי לתאר עיר שמעולם לא נכבשה ולא נשלטה על ידי עם זר. תושבי העיר נקראים כאן בַּת יְרוּשָׁלִַם. ירושלים מתוארת כמו אישה שמזלזלת עמוקות באויב שניסה להפחיד אותה, ולכן אחרי שסנחריב יובס וייפול, העיר תעשה פעולה של אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה, כלומר תושבי העיר יניעו את ראשם אחריו כדי ללעוג לכישלון שלו.