יצא לכם פעם לפגוש מישהו שמתגאה כל כך בעצמו, עד שהוא בטוח שאפילו ה' לא יכול לעצור אותו? זה בדיוק מה שעושה מלך אשור. הוא שולח שליחים שמדברים בחוצפה ופוגעים בכבודו של ה', ולכן נאמר לו חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי. המלך ממשיך להשוויץ ומתפאר שבעזרת הצבא העצום והחזק שלו, שאותו הוא מכנה בְּרֹב רִכְבִּי, הוא הצליח לטפס אל ההרים הגבוהים ולהגיע עד קצות ארץ ישראל, שנקראת כאן יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן.
כדי לתאר את התוכניות שלו, המלך משתמש במשל מעולם הטבע. הוא מכריז וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחוֹר בְּרֹשָׁיו. הוא לא מתכוון שהוא יחטוב עצים אמיתיים, אלא שהעצים הענקיים והמובחרים האלו מסמלים את הגיבורים, המנהיגים והערים החזקות של עם ישראל, שאותם הוא מתכנן לנצח.
המטרה הסופית של מלך אשור היא להגיע אל מְלוֹן קִצֹּה. זוהי התחנה האחרונה בהחלט שנשארה לו לכבוש, והכוונה היא לירושלים ולבית המקדש, שהוא המקום המיוחד של ה'. שם הוא מתכנן להשתלט על יַעַר כַּרְמִלּוֹ. כרמל הוא לא סתם יער רגיל שגדלים בו עצי סרק, אלא אזור עשיר ומלא בשדות, כרמים ועצי פרי טעימים. הכרמל הזה מסמל את כל היופי, הפאר והאנשים של ירושלים וארץ ישראל. מלך אשור כל כך יהיר, שהוא בטוח שיצליח לקחת את כל הטוב הזה לעצמו.