מלכים ב, פרק ה׳, פסוק כ״ו

קרה לכם פעם שניסיתם להסתיר משהו, והייתם בטוחים שאף אחד לא יגלה? זה בדיוק מה שקרה למשרת של הנביא אלישע. המשרת חשב שהוא יכול לקבל כסף בסתר על נס הריפוי של נעמן, אבל אלישע ידע הכול. הנביא שואל אותו לֹא לִבִּי הָלַךְ, כלומר, האם באמת חשבת שהמחשבה שלי לא הייתה איתך? אלישע מסביר למשרת שאמנם הוא נשאר לשבת במקומו, אבל הוא ראה בדיוק איך נעמן הסתובב ממרכבתו לקראתו. אלישע ממשיך ושואל הַעֵת לָקַחַת. האם זה הזמן המתאים לקחת מתנות? הנביא הרי סירב לקבל תשלום כדי שכולם יבינו שהריפוי קרה רק בזכות ה', ולא בשום דרך טבעית. ברגע שהמשרת לקח את הכסף, הוא פגע במטרה החשובה הזו וניסה להרוויח מהנס. הנביא מוסיף ואומר וְלָקַחַת בְּגָדִים וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת. המשרת הרי לקח רק כסף ובגדים, אז למה אלישע מונה רשימה כל כך ארוכה של דברים? הנביא בעצם חושף את התוכניות הסודיות של המשרת. הוא אומר לו: אני יודע שרצית להשתמש בכסף הזה כדי להתעשר ולקנות לעצמך שדות, בעלי חיים ומשרתים. בגלל המעשה הזה, המשרת נענש בכך שהמחלה של נעמן תעבור אליו ואל משפחתו.