נסו לדמיין מצב שבו אתם חייבים לעשות משהו שאתם ממש לא רוצים, רק בגלל התפקיד שלכם. זה בדיוק מה שקרה לנעמן, שר צבא זר שהחליט להאמין רק בה'. נעמן היה הסגן של מלך ארם, והייתה לו בעיה קשה. בכל פעם שהמלך היה הולך אל בית רמון, שזה השם של האליל שהמלך עבד או המקדש שלו, המלך היה נשען על היד של נעמן. כשהמלך היה מתכופף אל האליל, נעמן היה נאלץ להתכופף יחד איתו, ממש נגד רצונו.
נעמן מסביר לנביא אלישע שלמרות שהגוף שלו מתכופף, הלב שלו בכלל לא מכבד את הפסל, וכל המחשבות שלו מופנות רק אל ה'. הוא מבקש מהנביא שיתפלל עליו ויבקש מה' שיסלח לו מראש על המעשה הזה, על בהשתחויתי, שפירושו ההשתחוויה שלי. הנביא מסכים לבקשה, כי נעמן אינו יהודי, ולכן ההלכה אומרת שאם הוא ממש נאלץ לעשות זאת בגלל תפקידו, אבל בלב שלו הוא מאמין באמת רק בה', הוא יכול לקבל סליחה.