קרה לכם פעם שממש רציתם משהו, וניסיתם למצוא תירוץ יצירתי שישכנע אתכם שזה בעצם בסדר לקחת אותו למרות שידעתם שזה לא נכון? זה בדיוק מה שעבר בראש של גיחזי, המשרת של אלישע הנביא. אחרי שאלישע סירב לקבל כסף על כך שריפא את נעמן, גיחזי מחליט לפעול מאחורי הגב של הרב שלו כדי להתעשר ולהפוך לאדם מכובד. המילה ויאמר פירושה כאן שהוא לא דיבר בקול, אלא פשוט חשב בליבו. גיחזי לא הבין מדוע אלישע חשך, כלומר מנע, מנעמן לתת את המתנה שלו.
כדי להשקיט את המצפון שלו, גיחזי התחיל להמציא לעצמו כל מיני הצדקות. קודם כל, הוא אמר לעצמו שנעמן הוא הארמי, כלומר אדם נוכרי, ולדעתו אין שום חובה לרפא אותו בחינם. בנוסף, הוא מצא מעין תחבולה מילולית: בגלל שאלישע נשבע שלא ייקח מתנה ממש מתוך היד של נעמן, גיחזי שכנע את עצמו שאם הוא ייקח מאתו, כלומר ממנו, הוא כביכול לא מפר את ההבטחה של רבו. גיחזי אפילו נשבע בשם ה' ואמר חי-ה' שהוא ירוץ אחרי נעמן וייקח ממנו מאומה, כלומר דבר מה, איזושהי מתנה.
המעשה של גיחזי היה הפוך לגמרי ממה שעשה אלישע. בזמן שאלישע עשה מעשה גדול וקידש את שם ה' כשהראה לנעמן שהרפואה ניתנת בחינם ובאה מהשמיים, גיחזי רדף אחרי הכסף ונשבע לשקר, ובכך הרס את המעשה הטוב של רבו. בסופו של דבר, בגלל שגיחזי רץ לקחת לעצמו רכוש לא לו, הוא נענש מידה כנגד מידה, ונדבק באותה מחלה שנעמן סבל ממנה קודם לכן.