תחשבו על מצב שבו אדם ממציא סיפור שלם ומתוכנן היטב רק כדי להשיג רכוש. גיחזי רוצה לקבל מתנות מנעמן, אבל יש לו בעיה: הרי אלישע הנביא סירב לפני רגע לקבל כל תמורה. לכן, גיחזי חייב למצוא תירוץ ממש משכנע. בהתחלה הוא מרגיע את נעמן ואומר לו שָׁלוֹם, ומיד אחר כך מכריז אֲדֹנִי שְׁלָחַנִי לֵאמֹר. כלומר, הוא משקר וטוען שאלישע הוא זה ששלח אותו.
כדי שנעמן לא יתפלא למה אלישע פתאום שינה את דעתו, גיחזי משתמש בשני נימוקים חכמים. קודם כל הוא אומר הִנֵּה עַתָּה זֶה בָּאוּ, כדי להסביר שקרה עכשיו אירוע חדש ופתאומי שלא היה קודם, ושני תלמידי נביאים הגיעו פתאום להתארח. אחר כך הוא מדגיש ואומר תְּנָה־נָּא לָהֶם, כדי להבהיר שהנביא לא מבקש את הכסף לעצמו, אלא כצדקה עבור אותם אורחים שאין לו איך לדאוג להם. במסגרת הסיפור המומצא הזה, גיחזי מבקש כִּכַּר־כֶּסֶף, שזהו סכום עצום ומשקל כבד מאוד של כסף.