יואב תכנן התנקשות ערמומית שהוסוותה כשיחה תמימה או כדיון משפטי, והטה את אבנר אֶל תּוֹךְ הַשַּׁעַר, אל חלל שער העיר או אל בית הדין של הסנהדרין. הוא פנה אליו בַּשֶּׁלִי, כלומר דיבר עמו בשלווה כדי להפתיעו, בין אם בטענה ששכח למסור לו מסר ובין אם באמצעות שאלה הלכתית שגרמה לאבנר להתכופף. כשהיה חסר הגנה, הכה אותו יואב אֶל הַחֹמֶשׁ, אזור הבטן התחתונה והצלע החמישית, וגרם למותו המהיר. המניע היחיד להריגה היה בְּדַם עֲשָׂהאֵל אָחִיו, לאחר שיואב התעמת עם אבנר, הוכיח כי הרג את אחיו בכוונה תחילה, ונקם בו באותה מכה קטלנית בדיוק.
שמואל ב, פרק ג׳, פסוק כ״ז
וַיָּ֤שׇׁב אַבְנֵר֙ חֶבְר֔וֹן וַיַּטֵּ֤הוּ יוֹאָב֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הַשַּׁ֔עַר לְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ בַּשֶּׁ֑לִי וַיַּכֵּ֤הוּ שָׁם֙ הַחֹ֔מֶשׁ וַיָּ֕מׇת בְּדַ֖ם עֲשָׂהאֵ֥ל אָחִֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.