שמואל ב, פרק ג׳, פסוק כ״ד

יואב מותח ביקורת חריפה על דוד וטוען שנהג בתמימות מסוכנת כאשר לא אסר את אבנר מיד. הוא שואל לָמָּה זֶּה שִׁלַּחְתּוֹ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ, ומציג היגיון ברור לחשדנותו: אילו אבנר באמת מרד במלכו, הוא היה חושש לחזור לביתו שמא ייהרג על בגידתו, והיה מבקש לחסות בצלו של דוד. העובדה שאבנר מיהר לשוב למקומו מוכיחה כי פעל בשליחות מלכו במטרה לרגל אחר דוד. לפיכך, ההחלטה לשחרר אותו ולאפשר לו ללכת לדרכו הייתה טעות גמורה.