יואב פועל במהירות ובאופן עצמאי כדי להחזיר את אבנר, תוך שהוא מנצל את סמכות המלך לקידום מטרותיו הנסתרות. מיד לאחר צאתו מעם דוד, יואב שולח מלאכים להשיב את אבנר. הוא קורא לו לשוב בשם המלך, כאילו דוד שכח לומר לו דבר מה [מצודת דוד], או מתוך כוונת ידידות [ביאור שטיינזלץ]. הפעולה המהירה נועדה ליצור רושם כלפי חוץ כי השליחות נעשית בפקודתו הישירה של דוד [מלבי"ם].
המלאכים משיגים את אבנר ומחזירים אותו מִבּוֹר הַסִּרָה. ברמה הפשטנית, הפרשנים מסכימים כי זהו שמו של המקום שאליו הספיק אבנר להגיע [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. משמעות השם היא בור מים הממוקם באזור שמגדל קוצים מסוג "סירה" [מצודת דוד, מצודת ציון, רד"ק].
מעבר למיקום הגיאוגרפי, חז"ל מזהים בשם המקום רמז לסיבה העמוקה שבגללה נגזר על אבנר ליהרג. המילים "בור" ו"סירה" מייצגות אירועי עבר שבהם אבנר זלזל בהוכחותיו של דוד לנאמנותו לשאול המלך. כאשר דוד הציג את צפחת המים שלקח מראשותיו של שאול, אבנר ביטל זאת וטען כי נער שכח אותה בתוך בור ודוד רק מצא אותה. בדומה לכך, כאשר דוד הראה את כנף מעילו של שאול שכרת, טען אבנר כי המעיל פשוט נתפס בקוץ של סירה ונקרע מעצמו. מאחר שאבנר דחה את דברי דוד בתירוצים אלו, הוא נענש ונתפס במקום שנושא את שמותיהם [רש"י, רד"ק].
בסיום, הכתוב מדגיש וְדָוִד לֹא יָדָע. מכיוון שיואב פעל באצטלה של שליחות מלכותית והטעה את הסובבים לחשוב שהוא פועל בשם דוד, הפסוק טורח להבהיר את האמת ולנקות את דוד מכל אשמה או שותפות למעשה [מלבי"ם].