דוד פועל כעת באופן רשמי ומסודר כדי להשיב אליו את מיכל אשתו. הדרישה מגיעה בעיתוי זה משום שדוד מרגיש בטוח לאחר שהבטיח את תמיכתו של אבנר [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, אף על פי שיכול היה להסתמך על אבנר בלבד, דוד פונה ישירות אל איש בושת מתוך כבוד, שכן אינו רוצה לקחת את מיכל ללא רשותו של אחיה [רד"ק].
המילה אֵרַשְׂתִּי נגזרת מהמילה ארוסה, כלומר קידשתי לאישה [מצודת ציון].
הפרשנים עומדים על הסיבה שבגללה דוד מדגיש את האופן שבו קידש אותה, בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים. על פי הגישה ההלכתית, שאול טען בעבר כי הקידושין של דוד ומיכל היו בטלים משום שנעשו באמצעות חוב כספי. בתגובה לכך, דוד מדגיש כי כוונתו בקידושין הייתה על הערלות עצמן ולא על שום חוב, ולכן מיכל היא אשתו החוקית באמת [מלבי"ם, רד"ק]. מעבר לכך, על פי הפשט, דוד מזכיר את הערלות כדי להדגיש שהוא סיכן את חייו בעבורה, ולכן מן הראוי שתוחזר אליו, ואף רומז שיהיה מוכן להילחם עליה שוב [רד"ק, מצודת דוד]. יש לציין כי אף על פי שדוד הביא לשאול בפועל מאתיים ערלות, הוא נוקב במספר מאה, משום שזה היה התנאי המקורי שנקבע ביניהם [רד"ק, מצודת דוד].
באשר לשאלה כיצד יכול היה דוד לדרוש את אשתו בחזרה לאחר שניתנה לאיש אחר, מוסבר כי הנביאים העידו שפלטי מעולם לא בא עליה. אמנם דוד ידע זאת בעצמו באמצעות רוח הקודש, אך מכיוון שאין אדם נאמן להעיד על עצמו, נדרשה עדותם החיצונית של הנביאים כדי להתיר את חזרתה אליו [חומת אנך].