תארו לעצמכם שהתאמצתם מאוד כדי להשיג משהו שחשוב לכם, ואז לקחו לכם אותו. מה הייתם עושים כדי לקבל אותו בחזרה? דוד מחליט שהגיע הזמן להחזיר אליו את מיכל אשתו. עכשיו, כשיש לו את התמיכה של שר הצבא החזק אבנר, הוא מרגיש בטוח לפעול בצורה מסודרת.
למרות שדוד יכול היה פשוט לשלוח את אבנר שייקח אותה, הוא בוחר לפנות ישירות לאיש בושת, אחיה של מיכל. דוד עושה זאת מתוך כבוד, כי הוא לא רוצה לקחת את מיכל בלי רשות מאחיה. דוד מסביר לאיש בושת כי אֵרַשְׂתִּי אותה, כלומר קידשתי אותה להיות אשתי. הוא מזכיר לו שהוא עשה זאת בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים. דוד מזכיר את המשימה הצבאית הזו כדי להדגיש שהוא סיכן את חייו בקרב מסוכן מול הפלשתים רק כדי להתחתן איתה. המסר של דוד ברור: היא אשתי, מגיע לי שהיא תחזור אליי, ואני אפילו מוכן להילחם עליה שוב. דוד מציין את המספר מאה כי זה היה התנאי המקורי שקבע עם שאול המלך, למרות שבפועל דוד התאמץ והביא כמות כפולה.
ואם תשאלו, איך דוד יכול לדרוש אותה בחזרה אחרי שניתנה לאיש אחר? הנביאים העידו שמיכל מעולם לא חייתה באמת כאישה עם אותו אדם, ולכן אין שום בעיה שהיא תחזור להיות אשתו של דוד.