תארו לעצמכם מצב שבו שתי קבוצות נמצאות במריבה ארוכה מאוד, ופתאום מנהיג הקבוצה השנייה מחליט שהגיע הזמן לעשות שלום. זה בדיוק מה שקורה כאן. אבנר, שר הצבא החזק, מחליט לסיים את המלחמה הפנימית בעם ישראל ולהעביר את השליטה למלך דוד. בגלל שהוא לא יכול להגיע בעצמו, הוא שולח שליחים חשאיים תַּחְתָּו, כלומר במקומו. השליחים האלה מקבלים אישור מלא לפעול בשמו ולקבל החלטות כאילו אבנר בעצמו עומד שם.
השליחים פונים לדוד ושואלים אותו לְמִי־אָרֶץ. זו לא סתם שאלה, אלא הצהרה שמשמעותה היא: למי באמת מגיעה המלכות על הארץ? התשובה הברורה היא שהארץ שייכת לדוד, כי ה' בחר בו. עצם ההודאה הזו של אבנר היא המפתח לסיום המלחמה.
כעת מגיעה ההצעה של אבנר לדוד: כׇּרְתָה בְרִֽיתְךָ אִתִּי, בוא נחתום על הסכם של שלום ואהבה. בתמורה להסכם הזה, אבנר מבטיח להשתמש בכוח ובהשפעה העצומה שלו כדי לְהָסֵב, כלומר לסובב ולהעביר את כל שבטי ישראל אל דוד, כדי שכולם יקבלו אותו כמלך האמיתי שלהם.