פגישתם של אבנר ודוד מתאפיינת במחוות הדדיות של כבוד, המהוות בסיס להסכם ביניהם. כאשר אבנר מגיע לחברון, הוא מלווה בעשרים אנשים, הופעה המעניקה להגעתו אופי מכובד ורשמי [ביאור שטיינזלץ]. בתגובה, גם דוד מקבל את פניו של אבנר בכבוד רב ועורך עבורו ועבור אנשיו מִשְׁתֶּה [ביאור שטיינזלץ, אברבנאל]. המונח מִשְׁתֶּה משמש לתיאור כל סעודה חגיגית, והיא קרויה כך על שם שתיית היין המלווה אותה [מצודת ציון]. קבלת פנים מכובדת זו סללה את הדרך להמשך התוכנית, שבה קיבל אבנר רשות לצאת ולקבץ את כל ישראל כדי להמליך את דוד בפועל, רגע לפני שיואב ועבדי דוד שבו עם שלל רב מפשיטה בארץ פלשתים [אברבנאל].
שמואל ב, פרק ג׳, פסוק כ׳
וַיָּבֹ֨א אַבְנֵ֤ר אֶל־דָּוִד֙ חֶבְר֔וֹן וְאִתּ֖וֹ עֶשְׂרִ֣ים אֲנָשִׁ֑ים וַיַּ֨עַשׂ דָּוִ֧ד לְאַבְנֵ֛ר וְלַאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־אִתּ֖וֹ מִשְׁתֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.