תארו לעצמכם שאתם שומעים על גיבור גדול ומפורסם שפתאום נהרג, אבל לא במהלך קרב גבורה פנים אל פנים. איך הייתם מרגישים? המלך דוד הרגיש זעזוע עמוק כשהוא שמע על מותו הפתאומי של שר הצבא הדגול אבנר. מתוך הצער הגדול, דוד מחבר שיר עצוב. המילים וַיְקֹנֵן אֶל אַבְנֵר מלמדות שזו לא סתם קינה, אלא שיר פרידה שנכתב במיוחד עבורו, כיאה לאדם כל כך חשוב שכולם ירגישו בחסרונו.
דוד שואל בכאב הַכְּמוֹת נָבָל יָמוּת אַבְנֵר. המילה נָבָל מתארת אדם פשוט, שפל או פושע. דוד בעצם שואל: האם מתאים שגיבור כמו אבנר ימות כמו אדם רשע? הרי הוא לא נלחם ולא התגונן, אלא נהרג בהפתעה ובלי משפט צדק על ידי יואב.
אבל למרות שיואב פעל בצורה לא הוגנת, הקינה מגלה לנו שיש כאן גם חשבון צדק משמיים. אבנר קיבל עונש מאת ה' על טעויות שעשה בעבר. למשל, כשהוא היה יכול לעצור את שאול המלך מלפגוע באנשים חפים מפשע והוא לא מחה על כך מספיק, וגם בגלל שהוא עיכב את דוד מלהיות מלך במשך תקופה ארוכה ודיבר עליו דברים לא טובים שגרמו להמשך הרדיפה אחריו.