קרה לכם פעם שחשדו בכם במשהו שבכלל לא עשיתם? תארו לעצמכם כמה חשוב היה לכם להוכיח את האמת לכולם. זה בדיוק מה שקרה לדוד המלך. שר צבא חשוב בשם אבנר נהרג על ידי אדם בשם יואב. דוד רצה שכל העם ידע שהוא לא קשור למעשה הזה ושהוא באמת עצוב מאוד.
לכן, דוד פונה ליואב ולכל העם ומבקש מהם: קִרְעוּ בִגְדֵיכֶם וְחִגְרוּ שַׂקִּים וְסִפְדוּ לִפְנֵי אַבְנֵר. כלומר, הוא מצווה עליהם לערוך אבל גדול מול כולם וללבוש בגדים מיוחדים של צער. דוד בעצם מכריח את יואב להראות שהוא מתחרט על מה שעשה, וכך כולם מבינים שהמעשה היה לא נכון.
אחר כך קורה משהו מאוד מיוחד, וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד הֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמִּטָּה, כלומר מלווה את אבנר בדרכו האחרונה. בדרך כלל, למלך אסור לצאת מהארמון כדי ללכת להלוויה, אפילו לא של קרוב משפחה. אבל דוד מחליט לחרוג מהכללים של המלכות. הוא עושה את זה כדי להוכיח לכולם שהוא לא נתן שום פקודה לפגוע באבנר. כדי להראות עד כמה הוא באמת כאוב, דוד עושה עוד צעד. באותם ימים הנשים היו הולכות מאחורי מיטת הנפטר, ודוד הלך ממש ביניהן. בדרך כלל, אדם צדיק כמו דוד לא היה הולך כך, אבל בגלל שהצער שלו היה כל כך עמוק ואמיתי, לא היה מקום למחשבות אחרות. כך כל העם ראה והאמין שהאבל של דוד באמת מגיע מהלב.