תארו לעצמכם רגע של פרידה קשה מאדם שיקר לכם מאוד, כשאתם פשוט לא רוצים שהרגע הזה ייגמר. זה בדיוק מה שקרה לפלטיאל כשהיה צריך להיפרד ממיכל. הוא לא רצה לעזוב אותה מיד, ולכן וַיֵּלֶךְ איתה, כלומר יצא ללוות אותה בדרכה. הפרידה הייתה לו כל כך קשה, והוא הלך הָלוֹךְ וּבָכֹה בגלל שהיה קשור אליה מאוד. פלטיאל המשיך ללכת אחריה עוד ועוד עַד־בַּחֻרִים, שזהו שם של יישוב שנמצא במזרח הר הזיתים. בשלב מסוים, אבנר, שהיה מנהיג חזק מאוד, החליט שהגיע הזמן לסיים את הליווי. אבנר פקד עליו לֵךְ שׁוּב וַיָּשֹׁב, ופלטיאל מיד ציית להוראה וחזר לביתו, כי כולם פחדו מאבנר וכיבדו אותו, אפילו אנשים נכבדים וחשובים כמוהו.
שמואל ב, פרק ג׳, פסוק ט״ז
וַיֵּ֨לֶךְ אִתָּ֜הּ אִישָׁ֗הּ הָל֧וֹךְ וּבָכֹ֛ה אַחֲרֶ֖יהָ עַד־בַּחֻרִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֥יו אַבְנֵ֛ר לֵ֥ךְ שׁ֖וּב וַיָּשֹֽׁב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.