המניע האמיתי להתנקשות לא היה קנאה פוליטית כפי שחשד דוד, אלא נקמת דם על מות אחיהם עשהאל. יואב וַאֲבִישַׁי נחשבים שניהם לשותפים מלאים ברצח, שכן אבישי סייע לאחיו, עובדה המסבירה מדוע קללת דוד חלה על משפחתם כולה. מעשה זה מהווה עוול מוסרי בשל הפער הקיצוני בנסיבות: אבנר פעל מתוך הגנה עצמית בַּמִּלְחָמָה, שבה אין לצפות מלוחם לכוון לפציעה בלבד כפי שטען יואב, ואילו האחים רצחו לְאַבְנֵר, כלומר את אבנר, בעת שלום. על אף חומרת הרצח, דוד נענש על שהטיח ביואב קללות קשות במקום להורגו בבוא העת, וקללות אלו פגעו לבסוף במלכי יהודה מזרעו שלו.
שמואל ב, פרק ג׳, פסוק ל׳
וְיוֹאָב֙ וַאֲבִישַׁ֣י אָחִ֔יו הָרְג֖וּ לְאַבְנֵ֑ר עַל֩ אֲשֶׁ֨ר הֵמִ֜ית אֶת־עֲשָׂהאֵ֧ל אֲחִיהֶ֛ם בְּגִבְע֖וֹן בַּמִּלְחָמָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.