חשבתם פעם איך אפשר לנהל צבא ענק, ועדיין לאפשר לחיילים לחזור הביתה למשפחות שלהם? לדוד המלך הייתה שיטה מצוינת. הוא חילק את הצבא שלו לקבוצות, כך שבכל חודש בשנה הגיעה קבוצה אחרת של עשרים וארבעה אלף חיילים כדי לשמור ולהגן, כמו חיילים שמגיעים לתורנות. על כל קבוצה כזו פיקד קצין בכיר מתוך הגיבורים של דוד. כאשר הגיע התור של הַשְּׁנֵים עָשָׂר לִשְׁנֵים עָשָׂר הַחֹדֶשׁ, כלומר החודש השנים עשר והאחרון בשנה, המפקד שהיה אחראי על החיילים היה חֶלְדַּי הַנְּטוֹפָתִי. כדי שנדע מאיזו משפחה חשובה הוא הגיע, מופיעה גם המילה לְעָתְנִיאֵל, שמלמדת אותנו שחלדי היה מצאצאיו של עתניאל בן קנז, שהיה השופט הראשון של עם ישראל.
דברי הימים א, פרק כ״ז, פסוק ט״ו
הַשְּׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ לִשְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר הַחֹ֔דֶשׁ חֶלְדַּ֥י הַנְּטוֹפָתִ֖י לְעׇתְנִיאֵ֑ל וְעַל֙ מַחֲלֻקְתּ֔וֹ עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָ֖ה אָֽלֶף׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.