דברי הימים א, פרק כ״ז, פסוק כ״ט

מערך ניהול הנכסים והעדרים התבסס על עיקרון של מינוי מומחים מקומיים המכירים היטב את סביבת פעילותם. האזור המכונה בַּשָּׁרוֹן מוסבר כארץ מישורית, פורייה ושמנה [מצודת דוד]. על רעיית הבקר באזור זה הופקד שִׁרְטַי הַשָּׁרוֹנִי, וזאת בשל היותו אדם הרגיל לרעות בסביבה זו ובקיא היטב בענייני המקום. ממינוי זה לומדים הפרשנים על שיטת העבודה הכללית באותה עת, שבה הועמד על כל תפקיד אדם המנוסה והרגיל באותו התחום שעליו הוא מופקד [רש"י, מצודת דוד]. באשר לשמו של הממונה, המילה נכתבת במסורת כ"שטרי", אך נקראת שִׁרְטַי [מנחת שי]. במקביל לרועים בשרון, על עדרי הבקר שרעו בעמקים הופקד שפט בן עדלי.