מערך ההנהגה של העם כלל לא רק פיקוד ביטחוני, אלא גם הנהגה אזרחית ושבטית. הפרשנים מסכימים כי לאחר שהוצגו קודם לכן הגיבורים ושרי המחלקות שהיו אחראים על היחידות הצבאיות, נפתחת כעת רשימה חדשה המפרטת מי היו השרים והנשיאים שהופקדו וְעַל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. מינוי זה היה תפקיד נפרד ונוסף על הפיקוד הצבאי, ובמסגרתו לכל שבט ושבט הועמד שר מיוחד מתוך בני השבט עצמו [מצודת דוד].
התואר נָגִיד המופיע בפסוק משמעותו נשיא ומנהיג. מבחינה דקדוקית, במילה לָראוּבֵנִי האות רי"ש מנוקדת בשורק, והאות אל"ף שבאמצע המילה נחה ואינה נהגית.