דמותו של בניהו בן יהוידע בולטת בשדרת הפיקוד של דוד המלך, והתארים המוענקים לו מעידים על מעמדו הייחודי.
אף על פי שכל המפקדים המוזכרים ברשימה עמדו בראש צבאות, התואר שַׂר הַצָּבָא מוענק לבניהו באופן פרטני מתוך כבוד והערכה מיוחדים [רש"י, מצודת דוד]. ייחוד זה נובע מהיותו מפקד בכיר שעמד בראש שלושים גיבורי דוד [רד"ק, מלבי"ם], וכן מהיותו השר הממונה על משמר המלך, הכרתי והפלתי [מלבי"ם].
הצירוף הַכֹּהֵן רֹאשׁ מעורר דיון באשר למשמעותו ולמי שהוא מיוחס. גישה אחת מסבירה כי התואר מתייחס ליהוידע, אביו של בניהו, ששימש ככהן גדול [רד"ק]. לעומת זאת, יש השוללים את האפשרות שמדובר בכהן גדול, שכן בתקופה זו צדוק ואביתר הם ששימשו בתפקיד זה, ולכן מפרשים את המילה רֹאשׁ במשמעות של מנהיג ושר חשוב [רש"י]. ביטוי זה מיוחס לבניהו עצמו כסממן נוסף לכבודו ולמעמדו הרם [מצודת דוד]. גישה נוספת רואה בבניהו עצמו כהן ראשי, אך מדגישה כי בניגוד לייעודו השבטי, הוא פעל בראש ובראשונה כאיש צבא ולא שימש בפועל בתפקידי כהונה רשמיים [ביאור שטיינזלץ].