ה' מנחה את אליהו ללכת אל צָרְפַתָה, ומדגיש כי היא אֲשֶׁר לְצִידוֹן כדי להבדילה מעיר אחרת בעלת שם זהה ולציין את סמיכותה לצידון, אף שהשתייכה לישראל. המילים הִנֵּה צִוִּיתִי אינן מתארות דיבור ישיר עם האלמנה, אלא גזירה עליונה שייעדה אותה מראש לכלכל את הנביא. מכיוון שהאישה הייתה חסרת כול, אליהו הבין שפרנסתו תלויה בנס גלוי שיושפע עליו בזכות צדקותה. ה' בחר דווקא באלמנה בודדה כדי שתוכל להסתיר את הנביא בבטחה, וגלגל את הזכות לידיה כדי להציל אותה ואת בנה, יונה הנביא, מסכנת הרעב.
מלכים א, פרק י״ז, פסוק ט׳
ק֣וּם לֵ֤ךְ צָֽרְפַ֙תָה֙ אֲשֶׁ֣ר לְצִיד֔וֹן וְיָשַׁבְתָּ֖ שָׁ֑ם הִנֵּ֨ה צִוִּ֥יתִי שָׁ֛ם אִשָּׁ֥ה אַלְמָנָ֖ה לְכַלְכְּלֶֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.