תארו לעצמכם שאתם מוזמנים לארמון כדי לפגוש מלך. האם הייתם נכנסים פנימה בידיים ריקות? כנראה שלא. באותם ימים, היה מנהג מוכר ומקובל שכאשר מגיעים לבקר מלך או אדם חשוב, מביאים לו מתנה. לכן, כשישי שולח את בנו דוד אל שאול המלך, הוא מצייד אותו בצידה לדרך שהיא גם מתנה מכובדת. ישי נותן לדוד חֲמוֹר לֶחֶם, כלומר חמור אמיתי שעליו הוטען משא של לחמים. בנוסף, הוא שולח איתו נֹאד יַיִן, שזהו כלי מיוחד העשוי מעור ובתוכו שמרו יין. כך דוד יכול להופיע לפני המלך בצורה הראויה והמכובדת ביותר.
שמואל א, פרק ט״ז, פסוק כ׳
וַיִּקַּ֨ח יִשַׁ֜י חֲמ֥וֹר לֶ֙חֶם֙ וְנֹ֣אד יַ֔יִן וּגְדִ֥י עִזִּ֖ים אֶחָ֑ד וַיִּשְׁלַ֛ח בְּיַד־דָּוִ֥ד בְּנ֖וֹ אֶל־שָׁאֽוּל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.