דוד פונה ישירות אל אבנר שר הצבא, ומדגיש כי היותו אִישׁ חשוב וגיבור חיל רק מעצימה את חומרת מחדלו. מתוקף תפקידו, האחריות העליונה לוודא כי שמרת אֶל אדוניך, כלומר לשמור על המלך באמצעות הצבת שומרים סביב מחנהו, מוטלת עליו. העובדה שכִּי בָא אחד העם באין מפריע עד למיטת המלך במטרה להורגו, מוכיחה כי אבנר התרשל לחלוטין בארגון השמירה או שחייליו נרדמו. חדירה מסוכנת זו ממחישה את גודל האשמה, שכן לו היה המלך נהרג בשנתו, אבנר ואנשיו היו נידונים למוות על הפקרת משמרתם.
שמואל א, פרק כ״ו, פסוק ט״ו
וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל־אַבְנֵ֜ר הֲלוֹא־אִ֣ישׁ אַתָּ֗ה וּמִ֤י כָמ֙וֹךָ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְלָ֙מָּה֙ לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֶל־אֲדֹנֶ֖יךָ הַמֶּ֑לֶךְ כִּי־בָא֙ אַחַ֣ד הָעָ֔ם לְהַשְׁחִ֖ית אֶת־הַמֶּ֥לֶךְ אֲדֹנֶֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.