דוד מפר את דממת הלילה ודורש מענה משר הצבא לאחר שקריאותיו הקודמות לא נענו, כשהוא תובע הֲלוֹא תַעֲנֶה אַבְנֵר. בתגובה, אבנר זועם על עזות המצח של דוד ונוזף בו בשאלה מִי אַתָּה, שכן בצעקותיו הוא מסתכן בהערת שאול משנתו. אף שדוד כלל לא פנה לשאול, אבנר מאשים אותו שקרא אֶל הַמֶּלֶךְ, כלומר צעק אצל המלך ובסמוך אליו. לחלופין, על פי גינוני המלכות אבנר הניח שפנייה ישירה אליו נועדה להעביר מסר למלך, או שתהה בעלבון שמא דוד ניסה לקרוא קודם למלך ופנה אליו רק בלית ברירה.
שמואל א, פרק כ״ו, פסוק י״ד
וַיִּקְרָ֨א דָוִ֜ד אֶל־הָעָ֗ם וְאֶל־אַבְנֵ֤ר בֶּן־נֵר֙ לֵאמֹ֔ר הֲל֥וֹא תַעֲנֶ֖ה אַבְנֵ֑ר וַיַּ֤עַן אַבְנֵר֙ וַיֹּ֔אמֶר מִ֥י אַתָּ֖ה קָרָ֥אתָ אֶל־הַמֶּֽלֶךְ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.