דוד יוצא לפעולת סיור נועזת בלב שטח האויב, ובוחן מקרוב את היערכות המחנה ואת מיקומם המדויק של ראשי הצבא. תחילת פעולתו, כפי שנרמז במילה וַיָּבֹא, הייתה למטרת ריגול ותצפית [מצודת דוד]. מתוך תצפית זו, דוד מזהה את המקום שבו שוכבים המלך שאול ושר צבאו אבנר, אשר מוקמו בסמיכות זה לזה [ביאור שטיינזלץ] אך הופרדו משאר העם [מלבי"ם].
שאול מתואר כמי ששוכב בַּמַּעְגָּל. הפרשנים מסכימים כי מדובר במבנה המחנה הצבאי, שהיה ערוך בצורה מעגלית. היערכות זו נועדה למטרות הגנה, כדי שהחיילים יוכלו להבחין מבעוד מועד בכל מי שמתקרב אליהם מכל כיוון שהוא [רלב"ג, מצודת ציון]. בשל צורת חניה זו, מקום המחנה כולו נקרא "מעגל" [רד"ק]. בתוך מערך זה, שאול מוקם במרכז המחנה [ביאור שטיינזלץ], כאשר סביבו נשמר שטח ריק כדי למנוע מאנשים להתקרב אליו [מלבי"ם].
באשר למצב העירנות של החיילים, בעוד ששאול כבר שכב במקומו, שאר העם עדיין לא הלכו לישון. התיאור וְהָעָם חֹנִים סְבִיבֹתָיו (מילה הנקראת "סביבותיו" אף שנכתבה סְבִיבֹתָו [מנחת שי]), מצביע על כך שהם היו במצב של חניה בלבד – חלקם אמנם שכבו, אך אחרים עדיין ישבו או התהלכו במחנה [מלבי"ם, מצודת דוד].
מראה זה של מחנה המוקף חיילים מכל עבר, כאשר המלך שמור היטב במרכזו וחלק מהשומרים עדיין ערים, ממחיש את גבורתם העצומה של דוד ואבישי. בעקבות תצפית זו, דוד מבקש מתנדב שיצטרף אליו, ולאחר שאחימלך נרתע, אבישי נענה לאתגר. יחד, הם הצליחו לחצות את כל המחנה המעגלי והשמור מבלי להתגלות, עד שהגיעו ממש אל המקום המאובטח שבו שכב שאול [אברבנאל].