עמידתו האיתנה של דוד מול ההזדמנות לפגוע בשאול נובעת מיראת כבוד עמוקה, הגוברת אף על זכות ההגנה העצמית מול אדם הרודף אחריו כדי להורגו. ההוראה אַל תַּשְׁחִיתֵהוּ אוסרת לא רק את המתתו של שאול, אלא שוללת אפילו הכאה קלה שלא תביא למותו. הסיבה לאיסור החמור היא ששאול הוא מְשִׁיחַ ה', וחל איסור מוחלט לפגוע באדם שנמשח על ידי ה'. הדברים נחתמים בשאלה הרטורית האם הפוגע בו יהיה וְנִקָּה, כלומר האם יעלה על הדעת שיישאר נקי מעונש, כאשר התשובה הברורה היא שאיש אינו יכול להימלט מכך.
שמואל א, פרק כ״ו, פסוק ט׳
וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל־אֲבִישַׁ֖י אַל־תַּשְׁחִיתֵ֑הוּ כִּ֠י מִ֣י שָׁלַ֥ח יָד֛וֹ בִּמְשִׁ֥יחַ יְהֹוָ֖ה וְנִקָּֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.