דוד מציג מרחוק את הנשק שלקח ממחנה שאול באישון לילה ומכריז הִנֵּה חֲנִית הַמֶּלֶךְ. הוא דורש שוְיַעֲבֹר אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וְיִקָּחֶהָ, כלומר שאחד ממשרתי שאול יחצה את המרחק ויאסוף את החֲנִית, משום שהוא חושש לשלומו ואינו סומך על הבטחות הפיוס של המלך. מתוך התחשבות בשאול וכדי לא לביישו בכך שייאלץ לבקש בחזרה גם את כלי השתייה שלו, דוד נמנע מלהזכיר את צפחת המים שלקח עמו. החזרת הנשק מרחוק, לאחר שדוד נמנע מלפגוע בשאול בזמן התרדמה מאת ה' שנפלה על המחנה, מוכיחה את שליטתו העצמית ומבהירה כי הוא שם את מבטחו בה' בלבד שיגמול לו על צדקתו.
שמואל א, פרק כ״ו, פסוק כ״ב
וַיַּ֤עַן דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר הִנֵּ֖ה (החנית) [חֲנִ֣ית] הַמֶּ֑לֶךְ וְיַעֲבֹ֛ר אֶחָ֥ד מֵהַנְּעָרִ֖ים וְיִקָּחֶֽהָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.