שמואל א, פרק כ״ו, פסוק י״ז

קריאותיו של דוד עוררו אנשים במחנה, וכך וַיַּכֵּר שָׁאוּל אֶת קוֹל דָּוִד, בניגוד לאבנר ששמע אותו קודם לכן ולא זיהה. למרות הזיהוי הוודאי שאול שואל הֲקוֹלְךָ זֶה, מתוך תמיהה האם דוד הפסיק לראות בו את אדונו לאחר ששמע כי הוא נמנע מלקרוא לו כך. עם זאת, שאול קורא לו בחיבה בְּנִי דָוִד מתוך הכרת הטוב על כך שחס על חייו ונהג כלפיו כבן נאמן המכבד את אביו. בתגובה, דוד משיב קוֹלִי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ ומבהיר כי הוא עדיין רואה בשאול את מלכו, ואילו הריחוק הקודם בדבריו נבע רק מכך ששאול עצמו רדף אחריו ודחה אותו מעליו.