שמואל א, פרק ל׳, פסוק י״ח

הופעת השם דָּוִד בראשית הדברים מלמדת שהצלת השבויים והרכוש התאפשרה בזכות ענוותנותו, לאחר ששתק כשאנשיו ביקשו לסקלו. חילוץ השבויים מחולק לשניים: תחילה הושב כָּל אֲשֶׁר לָקְחוּ עֲמָלֵק, כלומר משפחותיהם ורכושם של הלוחמים, ורק לאחר מכן מוזכרת הצלת שְׁתֵּי נָשָׁיו. סדר זה מעיד על צדקתו של דוד שהקפיד לדאוג קודם לאנשיו מתוך אהבת הזולת, אם כי יש הסבורים שההפרדה נועדה רק להדגיש את מעלת נשיו. החזרה על המילים הִצִּיל דָּוִד בסוף הפסוק מצביעה על כך שבעוד שאת אנשיו והרכוש חילץ בעזרת לוחמיו, את נשיו הוא חילץ בעצמו ובמו ידיו.