שמואל א, פרק ל׳, פסוק כ״א

I Samuel 30:21Sefaria

וַיָּבֹ֣א דָוִ֗ד אֶל־מָאתַ֨יִם הָאֲנָשִׁ֜ים אֲשֶֽׁר־פִּגְּר֣וּ ׀ מִלֶּ֣כֶת ׀ אַחֲרֵ֣י דָוִ֗ד וַיֹּֽשִׁיבֻם֙ בְּנַ֣חַל הַבְּשׂ֔וֹר וַיֵּֽצְאוּ֙ לִקְרַ֣את דָּוִ֔ד וְלִקְרַ֖את הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֑וֹ וַיִּגַּ֤שׁ דָּוִד֙ אֶת־הָעָ֔ם וַיִּשְׁאַ֥ל לָהֶ֖ם לְשָׁלֽוֹם׃ {ס}

כאשר דוד מתקרב אֶל־מָאתַיִם הָאֲנָשִׁים שהמתינו מאחור, הם יוצאים ממחנם לקראתו. החלטתו של דוד להשאירם, כפי שנאמר וַיֹּשִׁיבֻם בְּנַחַל הַבְּשׂוֹר, נבעה מכך שהם פִּגְּרוּ ונחלשו בדרך ולכן הופקדו על שמירת הציוד, או מתוך מהלך אסטרטגי שבו התאחדו כגוף אחד כדי לאבטח מעבר הרים מסוכן. הכתוב מציין כי וַיִּגַּשׁ דָּוִד אֶת־הָעָם, כאשר המילה אֶת משמעותה "אל" אך גם רומזת לחיבה, המעידה כי דוד ניגש אליהם באהבה ואין בלבו כעס על כך שלא נלחמו. דוד מקדים לפנות אליהם, וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם, כדי לדרוש במצב בריאותם הפיזי או כדי לברר מבחינה ביטחונית אם הותקפו בידי אויבים בעת ששמרו על העורף.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ׳
פסוק כ״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.