דוד פונה לה' בשעת משבר ושואל האם לצאת למרדף אחר הגדוד שפשט עליהם, ונענה בהבטחה כפולה של הצלחה והצלה.
המילה אֶרְדֹּף מופיעה בפסוק ללא ה"א השאלה, אך משמעותה היא "הארדוף?", כלומר, האם עלי לרדוף [מצודת ציון, רד"ק].
באשר לאופן שבו פנה דוד לה', קיימות שתי גישות מרכזיות. גישה אחת מדגישה כי דוד שאל שתי שאלות נפרדות בעת ובעונה אחת: האם לרדוף, והאם יצליח להשיג את הגדוד. אף על פי שבדרך כלל אין שואלים שתי שאלות יחד באורים ותומים, דוד עשה זאת בשל דוחק השעה והדחיפות הרבה, ונענה על שתיהן [רד"ק]. לעומת זאת, יש המפרשים כי דוד היה נחוש לצאת למרדף בכל מקרה, ושאלתו האמיתית לה' התמקדה רק בחלק השני, הַאַשִּׂגֶנּוּ, כלומר, האם המרדף יישא פרי והוא אכן ישיג את האויב [מלבי"ם].
תשובת ה' לדוד ברורה ומקיפה: רְדֹף כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג. ה' מאשר כי המאמץ לא יהיה לריק ודוד אכן ישיג את הגדוד. יתרה מזו, ה' מוסיף הבטחה מעבר למה שנשאל, וְהַצֵּל תַּצִּיל. לא רק שדוד ישיג את האויב, אלא שהוא יצליח להציל ולהשיב את כל מה שנלקח, ולכן חלה עליו החובה המוחלטת לצאת למרדף [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].