היעדרותם של הלוחמים מן העיר מותירה אותה חסרת הגנה לחלון, אך דווקא מתוך חורבן זה מתגלה תוכנית אלוהית נסתרת שמונעת שפיכות דמים ומכוונת את מהלכיו העתידיים של דוד.
העיר נכבשה בקלות מאחר שכל הגברים יצאו למערכה יחד עם דוד. בעיר נותרו רק הנשים, הילדים והילדות, ולכן לא נותר איש שיוכל להילחם ולהגן על המקום [רד"ק]. בשל כך, הפולשים וַיִּשְׁבּוּ – לקחו בשבי [מצודת ציון] את התושבים, ולאחר מכן וַיִּנְהֲגוּ – הוליכו עמם את השבויים והשלל אל דרכם [ביאור שטיינזלץ].
למרות כיבוש העיר, הפולשים לֹא הֵמִיתוּ אִישׁ. עובדה זו אינה מקרית, אלא נובעת מהשגחת ה'. המהלך האלוהי נועד ליצור מצב שבו דוד יהיה מחויב לצאת ולהילחם כדי להציל את משפחתו ואת אנשיו. דרך אילוץ זה, דוד נפטר למעשה מהצורך להצטרף לפלשתים במלחמתם נגד עם ישראל [מלבי"ם].